סשן נוצרה במקור לחלל מוזיאלי ומורכבת מחומרים תנועתיים מהרפרטואר של אוהד נהרין שנתלשים מיצירות המקור שבהם הופיעו – מהתאורה, מהקומפוזיציה המקורית, מהתלבושות ומקונסטלציית הצפייה הפרונטלית של במת המחול – ומבוצעים באופן עצמאי וספונטני על ידי רקדני ורקדניות בת־שבע. הגוף החי, על כל הידע שספוג בו, מוצב כמעין רדי־מייד ונטען בהקשרים חדשים.

בפעולה של חיווט בין גופים שזוכרים, ניצב הכשל האינהרנטי שבניסיון של תנועה לשחזר את עצמה, והמדיום הגופני מופיע כמצע לסינגולריות אינסופית שמייצרת בתורה יופי חד־פעמי.