עוד על הלהקה

היסטוריה

להקת מחול בת־שבע נוסדה בשנת 1964 כלהקה רפרטוארית על ידי הברונית בת־שבע דה רוטשילד שמינתה את מרתה גראהם כיועצת אמנותית. הלהקה הייתה הלהקה הראשונה, להוציא את להקתה של גראהם עצמה, שביצעה את ריקודיה של הכוריאוגרפית האגדית.

בראשית דרכה הייתה בת־שבע מזוהה עם הרקדנים שהיוו את גרעין "דור המייסדים" של הלהקה, ביניהם: רינה גלוק, רינה שיינפלד, משה אפרתי, אהוד בן-דוד, גליה גת, רות לרמן, יאיר ורדי, אהובה ענברי, משה רומנו ורחמים רון. במרוצת עשרות שנותיה הראשונות כיהנו בבת־שבע מנהלים אמנותיים ומנהלי חזרות הן מחו"ל והן מתוך הלהקה עצמה – ג'יין דאדלי, נורמן ווקר, בריאן מקדונלד, וויליאם לותר, קאי ג' לוטמן (ששנה אחת ניהל במשותף עם לינדה הודס), פול סאנסארדו, משה רומנו, דויד דביר ושלי שיר. כל מנהל העשיר את הרפרטואר בעבודות של כוריאוגרפים אמריקנים ואירופיים בעלי שם והציג יצירות חדשות מאת אמנים ישראליים. בת־שבע עוצבה גם על ידי רוברט כהן ששימש יועץ אמנותי בתקופת ניהולו של רומנו, ועל ידי מנהלי חזרות לרבות רות הריס, רומנו, הודס, אמירה מרוז, רנה גלוק (שתקופה קצרה שמשה גם כעוזרת מנהל), רחמים רון וג'ין גדיס.

אוהד נהרין מונה למנהל אמנותי בשנת 1990 ושימש בתפקיד זה עד 2018. יחד עמו הגיעה ללהקה נעמי בלוך-פורטיס אשר שימשה תחילה כעוזרת למנהל האמנותי ומאוחר יותר כמנהלת כללית וכמנהלת אמנותית שותפה. עדי סלנט שימשה כמנהלת אמנותית שותפה מ-2012 ועד 2018. גילי נבות כיהנה כמנהלת האמנותית בשנים 2022-2018. ביולי 2022 מונתה ד"ר ליאור אביצור לתפקיד המנהלת האמנותית של הלהקה. דינה אלדור היא מנכ"לית הלהקה מ-2009. להקת בת־שבע היא להקת הבית במרכז סוזן דלל בתל-אביב.

בית בת־שבע במתחם סוזן דלל

בית בת־שבע במתחם סוזן דלל, בתכנונם של האדריכלים רונית ואלישע רובין, נחנך בשנת 1999 במלאת עשור למרכז סוזן דלל, במקום בו שכן סמינר לוינסקי. המבנה נושק לבית להקת ענבל, אשר שימש בעבר כאולם ההתעמלות של ביה"ס יחיאלי לבנות. הבית כולל שני חללי סטודיו מרווחים – סטודיו ורדה לזכרה של ורדה קני, המשמש את הלהקה גם כחלל הופעות אינטימי וסטודיו סוזי, לזכרה של סוזן דלל. סטודיו שלישי בשימוש הלהקה הוא סטודיו דליה, לכבודה של הגברת דליה הורביץ, שנמצא במבנה ההיסטורי של בניין משרדי הלהקה. כ– 50 רקדנים ואנשי צוות אמנותי עובדים במבנה מדי יום ביצירה, חזרות ושגרת אימונים.

בית בת־שבע נבנה בתמיכת קרן משפחת דלל וזאב סוקולובסקי, עיריית תל-אביב – יפו ומשרד התרבות, באמצעות קרן תל-אביב לפיתוח. פרויקט הבינוי והשיפוץ בשנת 2010 התקיים בתמיכת משרד התרבות והספורט, עיריית תל-אביב – יפו, קרן בת־שבע מיסודו של סמי עופר וידידי הלהקה מן הארץ ומן העולם.
בשנת 2016, בתמיכת משרד התרבות ועירית תל-אביב, שיפצה הלהקה את פנים בית בת־שבע. השיפוץ כלל החלפת רצפת המחול בסטודיו ורדה ושיפוץ של סטודיו סוזי.

הלהקה ואנסמבל בת־שבע זכו במהלך השנים בפרסים הבאים: פרס בסי ניו יורק עבור "וירוס של אוהד נהרין" (2002), פרס בסי ניו יורק עבור "אנאפאזה" (2004), פרס שרת התרבות והספורט ללהקות לביצוע היצירה "שדה 21" (2012), פרס מעגל מבקרי המחול הוענק לאנסמבל בת־שבע על ביצוע ליצירה "מקס" (2014), פרס מופע המחול הטוב של השנה באיטליה מטעם מגזין DANZA & DANZA עבור "שלוש" (2016), פרס שרת התרבות והספורט ללהקות לביצוע היצירה "החור" (2019).

פרס יאיר שפירא לרקדנים ואנשים מקרב הלהקה שמקדמים את תחום המחול: יעל בן-עזר (2022) ארי נקמורה (2021), בילי בארי (2019), מעיין שיינפלד (2018), ניצן רסלר (2017), איאן רובינסון (2016), אייר אלעזרא (2015), בובי ג'ין סמית (2014), מתן דויד (2013), לוק ג'ייקובס (2012), עדי זלטין (2011), הלל קוגן (2010), דניאל אגמי (2009), רייצ'ל אוסבורן (2009), נועה צוק (2007), יניב נגר (2007), גילי נבות (2006), סטפן פרי (2005), אלדד מנהיים, מנהל אנסמבל (2004), נעמי פורטיס בלוך, מנהלת (2003), (איה ישראלי (2002), יעל שנל (2001), יושיפומו אינאו (2000), קרייג ג'ייקובס (1999), ניר תמיר (1998), נעמי פרלוב (1997), יוסי יונגמן (1996), סנדרה בראון (1995), שרון אייל (1994), אבי יונה בואנו (במבי) (1993), תמי ויניג (1992), איריס להד (1991), עידו תדמור (1990), שולה בוטני (1989), ארז לוי (1988), ריצ'רד אורבך (1987), נירה טריפון (1986), אליס דור כהן (1985), סיקי קול (1984), ג'יי אוגן (1983), עפרה דודאי (1982), חיים (אוחיון) און (1981), שלי שיר (1980), דוד דביר (1980), רחמים רון (1979), לאה אברהם (1978), נורית שטרן (1978), ג'ין היל סגאן (1976).